חשבונאות וממשל: תרומה לפלורליזם אינטלקטואלי:

מאז פרסום דו"ח ועדת Blue Ribbon בארה"ב, בסוף שנות ה-90, על יעילות ועדות הביקורת, קיים הן בעולם של רואי החשבון והן בעולם האקדמיה, עניין גובר כלפי ממשל תאגידי. השערוריות הפיננסיות שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000 ללא ספק תרמו להגדלת וחיזוק העניין הזה, שערוריות שחשפו שממשל תאגידי באותה תקופה יכול להיות, במקרים מסוימים, רק "תיאטרון צללים" (Field 2003).

לפיכך, משילות נתפסת לעתים קרובות כמרכיב מרכזי במנגנון הרגולטורי שנועד למנוע, או לפחות להפחית, את שכיחותן של שערוריות כאלה. עם זאת, בזינוק חקיקתי שככל הנראה מאופיין במינון כבד של איזומורפיזם, מדינות ותחומי שיפוט רבים חוקקו תקנות שונות בנושא בעקבות העברת חוק Sarbanes-Oxley בארצות הברית, שרבים רואים בו דחף ב-2003. לתנועה המחוקקת, המשתתפת בגלובליזציה של מרחב הרגולציה, הייתה ותמשיך להשפיע משמעותית על עולם החשבונאות.

נימוק זה מוביל אותנו לשקול שהקשר בין ממשל תאגידי וחשבונאות נוטה להפוך ליותר ויותר קונקרטי וכי הוא ישפיע בשנים הקרובות השפעה חשובה על דפוסי החשיבה של בעלי עניין בעולם החשבונאות – הן ב- רמת העוסקים והמשתמשים בדוחות הכספיים וברמה של אנשים העובדים בתוך הגופים הרגולטוריים עצמם. מחקרו חייב להתבסס גם על ראייה רחבה יותר בהכרח הכוללת את כל השחקנים, חזון שחייב לערב גם מימדים קוגניטיביים והתנהגותיים (Charreaux 2009). כמו כן, הכל מעיד היום שהעניין בממשל תאגידי לא יקטן ושהתופעה לא תהיה בקרוב חלק מהרשימה הארוכה של אופנות חולפות בתחום העסקים (אברהמסון 1996) והמחקר (כרמונה וגוטיירז 2003), גם אם " יש להיזהר ממושגים כשהם הופכים לאופנות, אפילו "מילים מפורטות" המשמשות לעתים ללא הבחנה, או מתוך כוונה, מפורשת או לא, לצפות את הנושא בענן סמנטי שהאריזה החדשנית שלה תשמש כטיעון" (פרס 2008).

תנועה של מחקר חשבונאי שבמרכזו ממשל תאגידי התפתחה גם בעקבות האירועים המעטים המפורטים לעיל. עם זאת, הידע הנוכחי על החפיפה בין חשבונאות לממשל הוא לעתים קרובות עדיין עוברי. לפיכך, מנקודת מבט היסטורית, כיצד ובאיזה הקשר נוצר הקשר בין חשבונאות לממשל תאגידי והאם הוא התבטא לאחר מכן? כיצד פועלים הגורמים המעורבים במנגנוני ממשל תאגידי העושים שימוש בנתונים חשבונאיים (ועדת ביקורת, ועדה לניהול סיכונים וכו') בפעולה? אילו תפקידים ממלאים רואי חשבון ועובדי חשבונאות שונים במנגנונים אלו? כיצד מתממש הקשר בין חשבונאות וממשל בארגונים מנקודת מבט של רגולציה ובקרה? מהן ההשפעות של תקנות ממשל בתוך, למשל, ועדות ביקורת? האם השפעות אלו תואמות את כוונותיו המקוריות של המחוקק? כיצד מתורגמות התקנות לממשל שוטף - בין אם במשרדי רואי חשבון ובין אם בוועדות ביקורת? האם יש פער בין דרישות רגולטוריות לבין שיטות קונקרטיות בשטח?

הספירה המאוד חלקית הזו של נושאי מחקר המתיימרים להיות מבטיחים לעתיד היא אינדיקציה לרלוונטיות, עבור חוקרי חשבונאות, של לימוד מעמיק יותר של הקשר בין חשבונאות לממשל. למעשה, אחת המטרות של גיליון נושאי זה שואפת בדיוק להראות שיש מרחב קונקרטי לפרסום, ביחס לצומת הדרכים של חשבונאות וממשל, בתוך כתבי עת מבוססים כמו חשבונאות – בקרה – ביקורת, על ידי בחינת מסלולים שעדיין לא נחקרו בספרות, באופן שהחוקר ממקם את עצמו "באינטראקציות, בשוליים, (על ידי מעבר) אל מעבר לגבולות דיסציפלינה" (Dogan and Pahre 1991).

חלל עריכה זה שהחלטנו לפתוח כולל קודם כל סקירה של הכתבים שערכו Piot ו-Kermiche (2009) בנושא האפקטיביות של ועדות ביקורת. לטענת המחברים הללו, נמצא כי תוצאות מחקר מסוימות הנוטות לחרוג מהזמן והמרחב, מצדיקות, במידה מסוימת, את היתרונות של הוראות רגולטוריות מסוימות שאומצו בעקבות שערוריית אנרון. פיוט וקרמיצ'ה מציינים, עם זאת, שיש עוד הרבה עבודה לעשות, במיוחד בכל הנוגע לחשיבות הרחבת המחקר האמפירי לנתונים מטריטוריות מחוץ לעולם האנגלו-סכסוני והעמקת שאלות שונות הקשורות ל- מומחיות חברי הוועדה.

 

Modern Architecture
ALPHA_edited.jpg

Center Institute

of Finance & Economics