אלה שאומרים שלא נותרו אותיות באלפבית כדי לתאר את התפתחות הכלכלה העולמית לאחר המגיפה צודקים בהחלט. ברור לחלוטין כעת שאיננו יכולים לצפות לראות התאוששות מהירה בצורת V - וגם לא צריך לצפות לקיפאון מוחלט או להתאוששות בצורת L.

​

הכלכלה בצורת שורש ריבועי:

​

הגרסה החדשה של ההתאוששות, צורת ה-K, משקפת את הפער ההולך וגדל בין מגזרים מנצחים ומפסידים, כולל מעמד הביניים.

​

אז במקום להציע אות, אני רוצה לקרוא לצורה אחרת של החלמה בעולם שלאחר ה-COVID: השורש הריבועי. שורש ריבועי מתחיל בעלייה חדה, בדומה למה שאנו חווים כעת, גם כשהמגפה עדיין נמשכת.

עם זאת, התאוששות מהירה זו מלווה מיד בהאטה מבנית. במילים אחרות, הבעיה היא לא כל כך קריסה פתאומית בפעילות, אלא ההשפעה השלילית הנובעת מכך.

​

השאלה הגדולה היא: מדוע שהמגיפה תוביל לצמיחה חלשה יותר? ישנן מספר סיבות.

​

3 סיבות מדוע COVID מביא לצמיחה נמוכה יותר:

​

A- ראשית, חברות יהיו פחות רווחיות ויגיבו בקיצוץ בהשקעות ברכוש קבוע.

​

B - שנית, חלוקת ההכנסה תלך ותחמיר בכל העולם. למעשה, המגיפה גרמה להידרדרות רצינית ברווחיות העסקים ברחבי העולם. בדומה למשבר העולמי ב-2008, חברות ירצו לשחזר את הרווחיות והרווחים שלהן, שבגינן יצטרכו להפחית את התעסוקה והשכר. זה יחמיר את חלוקת ההכנסות החבוטה ממילא בעולם.

​

במילים אחרות, לחץ גדול יותר כלפי מטה על עלויות העבודה ליחידה, ולכן על כוח הקנייה של משקי הבית, נראה בלתי נמנע. כדי להחמיר את המצב, בועות מחירי הנכסים הנובעות ממדיניות מוניטרית רופסת במיוחד, חייבות להגדיל את הפער בין מעמד הפועלים לאלו שמסוגלים להשקיע בנכסים פיננסיים.

​

C - שלישית, התערבות המדינה בכלכלה מובילה לנתח גדול בהרבה של חברות זומבים. העובדה שהריביות יישארו נמוכות תאפשר לממשלות להמשיך ולממן חברות לא פרודוקטיביות כאלה ואת ההקצאה השגויה שלהן של חסכונות.

​

הגיע הזמן לחשוב מחדש על רבים מהעקרונות הבסיסיים של המודל הכלכלי שלנו כדי למתן את ההשפעות הללו שנגרמו על ידי מגיפת COVID-19.

​