קריסת האג"ח ממשלתיות
כל מה שאתה צריך לדעת על קריסת האג"ח הממשלתיות ומהם הסיכונים;

התרסקות אג"ח גורמת לירידה חדה במחיר האג"ח הממשלתיות בשוק המשני, שבו נסחרות אג"ח שכבר נוצרו (בדומה למכוניות שנמכרות מחדש בשוק יד שנייה).

​

קריסת אג"ח נגרמת בדרך כלל על ידי עלייה חדה בריבית לטווח ארוך. הנקודה במאמר זה.

​

שוק האג"ח והתרסקות האג"ח: מהם הסיכונים?
שוק איגרות חוב הוא שוק להלוואות ולגיוס הון לטווח בינוני וארוך. בעוד שהפעולה מייצגת חלק מהונה של חברה או מדינה. ההתחייבות, לעומת זאת, מייצגת חלק מהחוב של החברה או המדינה.

​

כמו כל שוק ניירות ערך, גם שוק האג"ח נתון למספר איומים. בין העיקריים שבהם:

הסיכון לפשיטת רגל, כלומר האפשרות שהמנפיק (מדינה או חברה) לא יוכל לקיים את התחייבויותיו;
סיכון נזילות, הנובע מחוסר האפשרות של מוכר איגרת החוב למצוא צד שכנגד (מי שמוכן לרכוש בחזרה את ניירות הערך שלו בשוק המשני);

סיכון מטבע חוץ, הנובע מתנועה לא חיובית של מטבע חוץ (למשל הדולר) שבו נקובת איגרת חוב שנרכשה על ידי משקיע זר;
סיכון ריבית: אלו הם השיעורים שקובעים את שווי האג"ח. אם הם עולים על התשואה שמספקת האג"ח, מחיר האג"ח הזה יירד כך שהתשואה הריאלית שלה תתאים לשיעור השוק.

כאשר בנקים מרכזיים מעלים את שיעורי המדיניות שלהם, מחיר האג"ח הקיימות יורד. גם ההיפך נכון.

​

חשוב מאוד לזכור ולדעת:

הסיכון לפשיטת רגל מוערך על ידי סוכנויות דירוג המנפקות דירוגים הנעים בין AAA (כמעט אפס סיכון) ל-D

(מצב פשיטת רגל של הלווה).

​

משבר האג"ח העולמי האחרון החל ב-1994, כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) העלה את הריבית שלו ללא פדגוגיית שוק.

​

התרסקות אג"ח ממשלתיות: איך זה קורה?
מבין הסיכונים העיקריים שהוזכרו לעיל, עליית הריבית היא הנחשבת למרתיעה ביותר. ואכן, ניתן לדכא את האיומים האחרים:

כדי להימנע מסיכון שער חליפין, די למשל, בלרכוש רק אג"ח הנקובות במטבע של המדינה הנוגעת בדבר.

​

כדי למנוע את הסיכון של פשיטת רגל, אפשר להשקיע רק בניירות ערך בדירוג AAA, כמו איגרות החוב הממשלתיות הטובות ביותר.

כדי להגביל את סיכון הנזילות, ניתן לפקח רק על הנפקות גדולות, שהן נזילות יותר מהקטנות. מאידך, אי אפשר להתגונן מפני תנודות שערים, במיוחד אם משך הזמן של ניירות הערך (היחס בין ממוצע החיים של התזרים הפיננסי שהם מייצרים לערכם הנוכחי) ארוך.

​

במקרה של שינוי חד בשערים, שווי האג"ח הישנות יורד, מכיוון שהמשקיעים מעדיפים ניירות ערך רווחיים יותר.

ההשפעה של שינויים בריבית על איגרות החוב נמדדת לפי רגישותן. ככל שאורך חיי הקשר ארוך יותר, כך רגישותו גבוהה יותר.

​

דוגמה: עלייה של 1% בשיעור מפחיתה את שוויה של אג"ח ברגישות של 4 ב-4%.

​

המשבר של 1994 היווה דוגמה טובה למנגנונים המזיקים שנוצרו בעקבות קריסת אג"ח.

​

כשהבנק המרכזי של ארה"ב החליט להעלות את ריבית הפד מ-3.0% ל-3.25%, הוא לקח את השוק ברגל לא נכונה, כי אף אחד לא היה מוכן למעגל של מדיניות מוניטרית הדוקה:

​

זה היה למעשה ההידוק המוניטרי הראשון מזה כמעט 5 שנים. בעקבות ההפתעה המשקיעים החלו להיכנס לפאניקה.

לפיכך, על פני 12 חודשים, שיעורי ארה"ב לשנתיים עלו ל-7.7% (+350 נקודות בסיס) וריביות ל-10 שנים ל-8.0%

(+230 נקודות בסיס).

​

גל השיעורים הזה התפשט אז ללונדון, פריז וברלין ולשאר העולם. משקיעים בכל מקום מכרו את איגרות החוב הממשלתיות הישנות שהיו להם בתיקים, והובילו למחזור עצום של הפסדים על רקע התנודתיות הכללית.

​

הפסדים בתיקי אג"ח הרסו אנשים רבים ואפילו הבנק הגדול בלונדון, סלומון ברדרס, דיווח על הפסד של 370 מיליון דולר בחצי שנה.

​

מהן ההשלכות של קריסת אג"ח?

ההשפעות של קריסת אג"ח חמורות לפחות כמו אלה של משבר בשוק המניות.

מדינות מוחלשות;
אם הריבית תעלה יותר מדי, אלו המדינות החלשות שנפגעות קודם.

​

ואכן, המשקיעים מסכימים רק להלוות להם (למדינות החלשות) כסף תמורת פרמיית סיכון גבוהה. במהלך המשבר היווני, ספרד, איטליה ופורטוגל חוו מצב עניינים זה במיוחד. יתרה מכך, כפי שהיה במקרה למשל במקסיקו ב-1994 ("אפקט טקילה"), משקיעים זרים מושכים את הונם באופן מסיבי ממדינות "חולות", ובכך מדגישים את הקשיים המבניים שלהם.

​

חברות הביטוח מוחלשות; 
קרנות המבטח מורכבות בעיקר מנכסי אג"ח. עליית שערים חדה גורמת אפוא לבהלה ומשיכות חסכונות, ונאלצת למכור את קווי האג"ח שלהן בהפסדי הון לא ממומשים (הפסדים פוטנציאליים המרוששים את נייר הערך), החברות מחויבות להגביל או לדחות את בקשות הפדיון. לא לאבד הכל.

​

סיכון למיתון כלכלי;
עליית הריבית הנגרמת כתוצאה מהתרסקות מייקרת את ההשקעות, עם תוצאה של ירידה בפעילות הכלכלית ועלייה מכנית באבטלה.

במקרה של קריסת אג"ח, המצב הכלכלי של המדינות הנוגעות בדבר נמצא אפוא בסכנה גדולה מאוד.