Shipping Containers

תמ"ג + סחר חוץ 

  Importation VS Exportation

 
 

הכלכלה  חיונית  בחיי  היומיום  של  כולם  ובדיון  ציבורי, מדי יום  אנו  עומדים לפני צומת  של החלטות לקחת, לבחור  מקום עבודה, לבצע  רכישה  כלשהי, להביע  את  הדעה, ועוד... כדי להיות אזרח נאור, חיוני מאוד אתם צריכים  גישה למידע כלכלי ברור, פשוט  ואובייקטיבי. כמן-כן  על  מנת  לשלוט ולהצליח לנתח נושא או סיטואציה, יש צורך קודם כל בלהתחיל ללמוד את הנושא  על  כל  צורותיו, כדי  להכיר את הנושא היטב. קטגוריות מסוימות בכלכלה דורשות תשומת לב רב, כמו התוצר כלומר התמ"ג  והיבוא  ויצוא  למשל. נדרשת רק שגיאת  פסיק או חוסר  זהירות  פשוט, כדי לגרום  למדינה או לחברה לאבד מיליוני  דולרים ולהיכנס לגרעון והפסדים כבדים מאוד שיכולים להוביל לפשיטת-רגל. כי כן, גם מדינות פושטות-רגל.

התמ"ג כפקטור כלכלי עיקרי - GDP as a major economic factor

התוצר (תמ"ג) מהווה אינדיקטור כלכלי המאפשר למדוד את הייצור הכלכלי הפנימי שמבצעת מדינה בזכות הגורמים הכלכליים המתגוררים במדינה הנוגעת בדבר.

נכון להיום, נחשב "עושר ההון" כל מה שנכנס לחישוב בתוצר (תמ"ג) המקומי הגולמי, מה שמניח שאנחנו מגדירים את המונח הזה. בואו  ננסה  להתקרב ככל האפשר לרעיון הברברי והכל יכול  בכלכלה  העולמית הנוכחית על ידי הדוגמה  הבאה: תארו לעצמכם  כפר  המורכב  מארבעה  תושבים  ושלושה עסקים. כל חברה מעסיקה  עובד  אחד, לכן  כולם  בהגדרתם  מנכ"לים בחברה שלהם.

*והינה  נקודה  שלעתים  קרובות  נוטים לשכוח. הבוס הוא עובד שמקבל משכורת עבור עבודתו, אך אין לו סיבה תמיד להיות הבעלים של העסק אותו הוא מנהל.

בדוגמה שלנו, התושב האחרון בכפר הוא הבעלים של שלושה החברות והוא בעל המניות היחיד.

שלושת החברות בכפר עוסקות בשלושת הפעילויות הבאות: הראשונה, דגה את הדגים, השנייה מכינה את הדגים והשלישית מבשלת אותם. החברה הראשונה מוכרת את הדגים שלה תמורת 40 דולר לחברה מספר 2. החברה מספר 2 לאחר שהדגים מוכנים מוכרת אותם תמורת 80 דולר לחברה מספר 3, שאחרי שהיא  בישלה אותם, (החברה מספר 3) מוכרת אותם תמורת 120 דולר לארבעת תושבי הכפר.

התמ"ג  מחושב  בשלושה  אופנים  שונים: זהו  סכום  הערך המוסף  (מחיר המכירה בניכוי  עלות הספק), סכום  הצריכה  של האוכלוסייה (עליו יש להוסיף את ההשקעה) וסכום  ההכנסה, כלומר  המשכורות, (של  כל  העובדים  בכל  אחד מהמפעלים), דיבידנדים, דמי  שכירות וריבית. השאלה היא מה  התוצר בכפר הזה? ולשאלה זו, יש שלוש תשובות. תשובה הראשונה, הוא להתמקד בהוצאות הצריכה הסופית מצד האוכלוסייה. *כמובן  שיהיה  צורך גם להוסיף את ההשקעה מצד החברות והמדינה, אך כאן אנחנו הולכים לפשט את התשובה בכוונה.

תשובה נוספת  היא להסתכל על הערך המוסף.  המיוצר על ידי כל אחת משלוש החברות. החברה מספר 1 דגה דגים בטבע  ללא  עלות  העומד לרשותה. ואכן, אם הטבע  הוא ספק  הדגים, אין  בכך עלויות. מצד שני, אותה חברה  מוכרת  את  הדגים שלה ב -40 דולר לחברה מספר 2. דג שהושג בחינם ונמכר מחדש ב -40 דולר מראה אפוא ערך מוסף של 40 דולר. במילים  אחרות, ההוֹן המיוצג על ידי הפעילות של "ללכת  לדוג  בכיף ובחינם" הוא שוו רווח של 40 דולר. אם כן, אז מה שווי הפעילות של הכנת  דגים בחברה מספר 2 ? מכיוון שהחברה מספר 2 קונה דגים  תמורת 40 דולר כדי למכור אותם תמורת 80 דולר, אנו מסיקים כי הערך המוסף שהיא מוסיפה הוא בסך של 40 דולר. כמו כן, שווי הפעילות של "בישול דגים" מוערך ב- 120 $ - 80 $ = 40 $. סכום הערכים המוספים, כלומר ההון  שנוצרו על ידי 3 החברות, שווה ל- 40 דולר + 40 דולר + 40 דולר, ונותן לנו תוצר ששוויו 120 דולר.

זווית החישוב האחרונה מציעה להתעניין בשָׂכָר של 4 תושבי  הכפר. כפי שראינו, כל אחת מהחברות יכולה לייצר  ערך מוסף של 40 דולר. המשמעות היא שכל אחת מהחברות יכולה לחלק לעובדיה ובעלי המניות סכום כולל של 40 דולר. הערך שמגיע לעובדים  נקרא  שכר  ולבעלי המניות, נקרא "הון בעלים (הרווח-נקי של בעלי החברה)" אותו  הם  יכולים לבחור באופן חופשי להשקיע בחברה  בחזרה או לשלם לעצמם בצורה של דיבידנדים.

כך המערכת הכלכלית שלנו מגדירה עושר ההון.
כלומר, סכום  ההוצאה הצריכה הסופית של גורמים כלכליים, בתוספת של סכום  הערכים  שהוסיפו על ידי כל  גורמיו  ולבסוף סכום הכנסותיהם.

חשוב  מאוד  להבין  כי שלושת  הפתרונות  הללו  הם  חשבונאיים. זו פשוט  תוצאה של מציאות  אריתמטיקה  שמתבסס  על מספרים רציונליים.:"הכנסותיו של האדם הן הוצאותיו של אחר".

                      (חישוב חשבונאי)

"בפוליטיקה, מה שמאמינים חשוב יותר ממה שנכון."

שארל מוריס דה טאליירנד 1754-1838.

הסחר חוץ - Foreign Trade

תזכורת קצרה:

כיצד יבוא ויצוא משפיעים על התוצר (תמ"ג)? התשובה היא פשוטה.

תזכרו  שהתוצר  (תמ"ג)  הוא  סה"כ  ההכנסות, ההוצאות  והעושר המופק  (המיוצר) כלומר  המיוצר  בשטח הלאומי (במדינה). הייבוא, כלומר כלל המוצרים המגיעים מחו"ל, אינם נכללים בחישובים, אך כל המוצרים המיוצרים  במדינה ושנמכרים בחו"ל, חייבים לכלול אותם בחישובים.

דוגמה:

כאשר אזרח  במדינה X  מוציא 100 דולר לרכישת  רכב במדינה Y, ה- 100 דולר חוצים את הגבול  לארץ Y ומכונית חדשה עושה את הכיוון ההיפך. אנחנו  מדברים  כאן על ייבוא. אבל מנקודת מבטו של המוכר, מכונית  בדיוק  נשלחה לקונה במדינה X, אנחנו מדברים כאן על יצוא.

איזון סחר - Trade balance

אנו מדברים על עודף או מאזן סחר בגירעון כדי לתאר את  מצב הייצוא או היבוא נטו של אותה  מדינה. ככל שמדינה מייבאת  יותר, היא  מאבדת  את  עצמאותה   הכלכלית, וזה  מצבה  של  מדינת-ישראל  כבר  יותר  מעשור  לצערנו.

(ולא ההפך כפי מספר  כלכלנים או  פקידים  במשרד האוצר  בארץ, היו רוצים שתאמינו).נוסחה: יצוא – יבוא =BOT.

אם 0<BOT - למדינה יש עודף. (לאחר הוצאות היצוא).

מימון יבוא - Import financing
ייתכן שאתם תוהים, כיצד הסוכנים הכלכליים (אנשים פרטיים, עסקים, חברות ומדינות) של מדינות  יבוא נטו, יכולים לממן את הצריכה העודפת שלהם? כל ההוצאות, כולל הגירעון, ממומנות תמיד באותו אופן. 1- באמצעות חיסכון ו/או עודף  בקופה, שניים  באמצעות  אשראי  בנקאי. (יצירת  הבטחות  בנקאיות  חדשות -
ראו את המאמר על הבנקים).

נוסחה: יצוא / יבוא *100 = CCR. אם 100< CCR ההכנסות הכספיות מכסות את כל הוצאות היבוא + עודף.

 

הערה חשובה:

ההוצאה  הקשורה  למוצרים  המיובאים  אינה  מייצרת  הכנסות  לסוכנים  הכלכליים באותה מדינה. הוצאות  אלו  הן ממומנות באמצעות חיסכון או יצירה הבטחות כספיות. (הלוואות / הבטחות חדשות בנקאיות).

ההכנסה  הקשורה  ליצור  המקומי במדינה  ואז  מיוצאת, מניבה  הכנסה  מבלי שגרמה הוצאות כלשהן  עבור  אותם הסוכנים הכלכליים של אותה מדינה.

 היחסים בין מדינה לתמ"ג (2 רמות חיוניות) 

Relationship between the state and the GDP

(essential 2 levels)

נקודה מאוד חשובה, היא להבין איך מחשבים את התמ"ג כולל המדינה?

מה עושים עם המיסים, חובות, תשלומים (הוצאות), משכורות עובדי מדינה סיוע סוציאלי ועוד...?

המדינה  גם  תורמת  לתמ"ג, מכיוון  שהשירותים  שהיא  מציעה  הם  נכסים  אמתיים, כמו תשתיות, חינוך, בריאות,

בתי  משפט, ביטחון  וכו'. עם  זאת, מה  ששונה  ומוביל  אותנו  לבלבול  הוא  האופן   בו  היא  מממנת  את  עצמה.

הוצאות  המדינה  דומות  לחלוטין  לזו  של  חברה  כמו למשל:  תשלומי שכר, רכישת  ציוד,  השקעות   וכו'. אך כאן  אין  דיבידנד (באופן הגיוני). מנגד, הכנסותיה  אינן  נובעות ממכירת המוצרים והשירותים שהיא מציעה, למעט  כמה  שירותים   בתשלום   למשתמשים, כמו  למשל   שירותי  תחבורה   ציבורית, וזאת  מכיוון   שהיחס   שלה   לסחורה והשירותים אינו מסחרי בעצם.

מיסים והיטלים: הכנסות המדינה (עיקריות אך לא רק)

Taxes and levies: state revenues (main but not only)

 

כאן יש לנו שני חזונות מנוגדים;

רבים  מאמינים  כי  עושר (הון) פיננסי  מיוצר  רק  בחברות - (ליברלים  ואוליגרכים  ברובם  מאמינים).  אם   מדובר במפעל פרטי, הרי  שמחיר  העושר המוגדר  ביחסי  השוק  הוא  הקובע  את  ערכו, ואילו  אם  מדובר במיזם  ציבורי, הרי שמדובר במיסים  והיטלים המגדירים  את  ערכם.  חזון  זה  נובע  מהעובדה מכך ש"הסיוע הסוציאלי" נושא  את  שמו  באופן   מושלם. הוא  עוזר   לאנשים   נזקקים   שאינם   משתתפים   ביצירת   עושר, מפחית   את  אי-השוויון  בהכנסות והעוני. ברור ששני החזונות הללו אינם בלעדיים ואנו מוצאים אידיאולוגיות מעוגנות פחות או יותר מצד אחד כמו בצד השני.

מקורות ההכנסה העיקריים של מדינה הם: (אך לא רק)

The main sources of income for a country are: (but not only)

  1. מס ערך מוסף מע"מ.

  2. מס הכנסה (ליחידים).

  3. מס חברות (לעסקים / חברות)

  4. ותשלומים השונים (המכוונים לכלל הגורמים הכלכליים)

"עם הזמן, כל תפקיד ממשלתי ימולא על ידי חסר יכולת שאינו יכול לקחת עליו אחריות." לורנס ג'יי פיטר (1919–1990)

יצור סחורה

עלויות יצור

ערך מוסף

=

-

תמ"ג

עושר (הון) פיננסי של הסוכנים
הכלכליים למעט מדינות

מיסים והיטלים


7

6

5

4

3

2

1

0

גביית מיסים ועושר פיננסי של הסוכנים הכלכליים משפיעים על התמ"ג

גם בכיוון השני התמ"ג מושפע.

 
Modern Architecture
ALPHA_edited.jpg

Center Institute

of Finance & Economics