
צמיחה ומשבר כלכלי
הנה מונחים שרבים מכם מכירים, אך אינכם בטוחים לגבי שורשיו. היו רגועים מכיוון שרבים מבנקאים, שרי אוצר ומומחים הנקראים "אנשי כלכלה טלוויזיוני" כביכול, אינם יודעים זאת, גם כן.
אז מהו משבר כלכלי, בשתי מילים?
?So, what is an economic crisis, in two words
משבר כלכלי בקצרה, הוא האטה וירידה בפעילות הפיננסית במשק (במדינה), המוביל לירידה ברמת החיים בחברה, ונמדד באמצעות התוצר. אבל. בואו נראה מה ואך עובדים הכלכלה והמשק / שווקים.
צמיחה כלכלית, התפתחות, מיתון ושפל כלכלי
ממשלות נוקטות במדיניות כלכלית (בעזרת הבנק המרכזית / פדרלית) המסייעת להן לנהל את מערכת המסחר בסחורות, לשלוט בשוק הפיננסי וליצור חוקים למניעת משברים כלכליים חמורים. באופן כללי, כלכלנים שואפים לרווחיות ולרווחים. כדי להשיג זאת, הם מתכננים את השימוש במשאבים, שלעיתים מוגבלים.
הגדרה: *כלכלה **ושוק.
* הכלכלה היא ניהול הסחורות של אזור או מדינה. כלכלה משפיעה בדרך כלל על הייצור, ההקצאה, ההפצה והצריכה של סחורות, שירותים ומשאבים.
** השוק הוא מקום של חילופים פיזיים או וירטואליים, כלומר מקום בו מתקיימת פעילות מסחרית. כאן נפגשים המוכרים (המייצגים את ההיצע) המציעים סחורה או שירות, והקונים (המייצגים את הביקוש) המעוניינים לרכוש מוצר או שירות באמצעות תשלום עבורו, על מנת לספק צורך.
למרות פעולותיהם של כלכלנים וממשלות, הכלכלה משתנה (באופן קבוע) ויש לה תקופות של צמיחה ותקופות של האטה.
להלן המושגים הכלכליים העיקריים המשמשים לאפיון וריאציות בכלכלה: (שחשוב לזכור).
-
צמיחה כלכלית
-
התפתחות כלכלית
-
משבר כלכלי
-
מיתון כלכלי
-
שפל כלכלי
-
תחיה כלכלית (או התאוששות)
מושגים כלכליים אלו נכנסו לשימוש במיוחד מאז המהפכה התעשייתית, בתחילת המאה ה-19.
צמיחה כלכלית
שלושה גורמים משפיעים על הצמיחה הכלכלית:
1 - עבודה (מספר שעות העבודה של כוח העבודה);
2 - הון (כסף מושקע);
3 - טכנולוגיה (ידע וטכנולוגיות בשימוש).
אנו יכולים לדבר על צמיחה כלכלית כאשר כמות הסחורות והשירותים המיוצרות במדינה גדלה במהלך תקופה מסוימת. באופן כללי, הצמיחה הכלכלית של מדינה נמדדת מדי שנה. הון הוא הרכוש או סכומי הכסף שבבעלות אדם, חברה או מדינה. ההון יכול גם כן לשמש במיוחד לביצוע השקעות.
גידול בייצור או שיפור בפריון החברות יכול להביא לצמיחה כלכלית. יותר השקעה (יותר הון) או שימוש בטכנולוגיות טובות יותר יכולים גם הם לעזור.
הצמיחה הכלכלית של מדינה מחושבת על ידי ספירת התוצר המקומי הגולמי (GDP - תמ"ג). היא מאפשרת לכמת את התפתחות הצמיחה הכלכלית באחוזים. הצמיחה הכלכלית מחושבת בהתחשב באינפלציה. זה מאפשר להפחית את השפעות האינפלציה על התמ"ג ומחשב ביתר דיוק את ערך התמ"ג לאורך זמן.
התוצר המקומי הגולמי (GDP) משמש לחישוב העושר של מדינה על ידי ספירת הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים המיוצרים באותה מדינה במשך תקופה נתונה (בדרך כלל שנה). אינפלציה היא עליית מחירים כללית ומתמשכת.
עם זאת, לצמיחה כלכלית יש השפעות שליליות וצד אפל שכן היא עלולה להוביל לדלדול ומחסור במשאבים. למרות שזה יכול להביא לשיפור ברמת החיים, זה לא בהכרח מבטיח לכלל האוכלוסייה ליהנות מכך. לדוגמה; הצמיחה הכלכלית של מדינה עשויה להיות גבוהה מאוד, אך תועיל רק לקובץ מסוים של אנשים בחברה. בשעה שרמת החיים של שאר האוכלוסייה לא יכולה למרבה הצער לחוות כל שיפור ולהרוויח מכך.
מכרה זהב נטושה בקולורדו.
כאשר נוצלה כמות המתכות או המינרלים המצויים במכרה, היא נסגרה וננטשה, מאחר שהמשאב אזל.
התפתחות כלכלית
צמיחה כלכלית היא רק אחד מההיבטים הרבים של הפיתוח הכלכלי. האחרון תורם להעשרת האוכלוסייה ולשיפור הכללי של רמת החיים. הפיתוח הכלכלי מחושב באמצעות מספר מדדים:
-
תמ"ג;
-
מדד הפיתוח האנושי (HDI);
-
מדד העוני; תוחלת חיים;
-
וכו'...
מדד הפיתוח האנושי (HDI) הוא אינדיקטור סוציו-אקונומי המסייע בקביעת איכות החיים הממוצעת של אוכלוסיית המדינה על ידי מדידת תוחלת החיים, רמת ההשכלה (נגישות להשכלה) והתפוקה הכלכלית (תוצר לנפש).
ה-HDI מוצג בסולם של 0 עד 1. ככל שהמדד קרוב יותר ל-1, כך איכות החיים גבוהה יותר. לדוגמה, ה-HDI של קנדה בשנת 2015 היה 0.91, בעוד של גאנה היה 0.58.
נתונים אלו מאפשרים לנתח טוב יותר את אופן חלוקת העושר הנוצר מהצמיחה הכלכלית בין האוכלוסייה. ליתר דיוק, האם כל האוכלוסייה נהנית מצמיחה כלכלית או רק כמה קבוצות?
משבר כלכלי
אנו מדברים על משבר כלכלי כאשר המצב הכלכלי של מגזר פעילות או של כל הכלכלה העולמית מתדרדר במהירות. ההשלכות של משבר כלכלי יכולות להיות מוגבלות, אך הן יכולות גם להשפיע על רוב מגזרי הפעילות הכלכלית ולהתפרש על פני מספר חודשים ואף מספר שנים. אז אנחנו מדברים על מיתון כלכלי או על שפל כלכלי לפי העניין.
הסימנים למשבר כלכלי מגוונים. הירידה בתוצר היא אחת מהן. עלייה באבטלה וסגירת עסקים הם שניים נוספים למשל.
דוגמת המשבר ב-2008 בקצרה:
הכלכלה העולמית התערערה בשנת 2008 כאשר בעלי בתים רבים בארצות הברית לא היו מסוגלים עוד להחזיר את המשכנתא שלהם (סכום שהושאל לרכישת ביתם).
זה הוביל לירידה במחירי הדירות והבנקים שהלוו כסף רב לבעלים חוו כמה בעיות. כמה מהם פשטו רגל. זו הייתה נקודת ההתחלה של משבר פיננסי עולמי. נדרשו כמה שנים ומאמצים רבים עד שהכלכלה התאוששה.
מיתון כלכלי
הצמיחה הכלכלית עשויה להאט או אפילו לרדת. כאשר הירידה הזו משמעותית ונמשכת יותר מכמה חודשים, היא נקראת מיתון.
מיתון יכול להיגרם כתוצאה מירידה בייצור או מאסון טבע. בכל מקרה, התמ"ג יורד, וכך גם מספר המשרות הזמינות. במיתון, עם ירידה בייצור ומספר המשרות, האבטלה עולה, מה שמוביל לירידה בצריכה. למעשה, כל האלמנטים הללו קשורים זה בזה.
זו הסיבה שהשינויים שיעבור אחד מהם ישפיעו על האחרים. בזמנים כאלה, אנשים יכולים לאבד אמון בכלכלה ובממשלה שלהם. בנוסף לצמצום הרכישות למינימום, אנשים יכולים למשל להחליט למשוך את כספם מהבנק, מה שיתרום לחוסר איזון של מערכת ההלוואות והחיסכון, כלומר מערכת הבנקאות כולה. אם מצב זה נמשך זמן רב יותר מדי (שנים) ושאין מוסד, ארגון, בנק או כל מוסד פיננסי אחר בעולם, שמוכן ללוות כספיים לאותה מדינה ובכך לעזור לה לצאת מהשפל הכלכלי הזה, רוב הסיכויים שאותה מדינה תכריז על עצמה כפושטת-רגל.
ההשלכות של מיתון הם:
ירידה בייצור
ירידה במשרות פנויות
עלייה באבטלה
ירידה בצריכה
עם זאת, הממשלה יכולה להתערב כדי לנסות לשקם את המצב בכמה מישורים, למשל על ידי גירוי יצירת מקומות עבודה ועידוד צריכה לסיום המיתון.
שפל כלכלי
שפל כלכלי הוא משבר כלכלי חמור שנמשך בדרך כלל מספר שנים, בניגוד למיתון כלכלי שנמשך שהוא קצר יותר.
בשפל כלכלי, הייצור (בהערכה עם התמ"ג), מקומות העבודה והצריכה חווים ירידות משמעותיות ומתמשכות. ההשפעות של שפל כלכלי (סגירת עסקים, אבטלה גבוהה וכו') חמורות יותר מאלו של מיתון. במאה האחרונה, הכלכלה העולמית חוותה כמה פרקי מיתון, אבל רק שפל כלכלי אחד: השפל הגדול של שנות ה-30, או המכונה גם יום חמישי השחור המפורסם
(24 באוקטובר 1929).
תחיה כלכלית (או התאוששות)
כאשר הכלכלה חווה תקופה חדשה של צמיחה לאחר תקופה של משבר, מיתון או שפל, אנו מדברים על התעוררות כלכלית (או התאוששות כלכלית), מה שבדרך כלל משתרע על פני מספר שנים.
הזמן הדרוש להחייאת הכלכלה הוא בדרך כלל ארוך יותר ממשך השפל הכלכלי או המיתון. לאט לאט נוצרים עסקים חדשים או מקומות עבודה חדשים, הגורמים לירידה באבטלה. אנשים מחזירים בהדרגה את האמון במערכת, מחדשים את ההשקעות שלהם בבנק או בבורסה ומחיים את ההוצאות הצרכניות.
התמ"ג חוזר אט אט לרמה המקבילה לזו של לפני המיתון או השפל, ובסופו של דבר עוקף אותו.

