הכנסה אוניברסלית

מהי הכנסה אוניברסלית ואיך עובדת הכנסה אוניברסלית?

​

כאשר האדם אינו מרוויח דבר, ההכנסה האוניברסלית משולמת במלואה וללא תנאים מוקדמים. מה שמשולם (או נוכה) הוא ההפרש בין ההכנסה האוניברסלית לה זכאים כולם לבין המס המגיע על הכנסה אחרת.

​

ההכנסה הבסיסית, הנקראת גם הכנסה אוניברסלית או קצבה אוניברסלית, היא סכום כסף שמשלמת המדינה לכל אזרחיה, על בסיס פרטני, ללא מבחן אמצעים, חובה או היעדר עבודה, אך לעיתים הגיל מהווה קריטריון מפלה. אופן פעולה כלכלי זה מיושם כבר במדינות מסוימות או על בסיס ניסיוני באזורים מסוימים.

​

בין הטיעונים שהועלו ליישומו הם עקרונות החירות והשוויון, צמצום או אפילו חיסול העוני, המאבק לתנאי עבודה הומניים יותר, שיפור החינוך, צמצום אי השוויון האזורי והלאומי.

​

הכנסה אוניברסלית זוכה לסיקור תקשורתי הולך וגובר כבר כמה שנים, וכעת נראה שהיא מדד אפשרי בעתיד הקרוב פחות או יותר. הכנסה אוניברסלית יכולה להיות כלי במאבק בעוני, שגדל בשנים האחרונות ברחבי העולם. מצד שני, יהיה זה הזוי לראות בו תגובה מספקת לעלייה באי השוויון, ובאופן כללי יותר לקשיים של כלכלות מפותחות בהבטחת תעסוקה ורמת חיים נאותה לכלל האוכלוסייה. לגבי המימון שלו, תנאי היישום שלו יכולים ללבוש צורות שונות מאוד.

​

ברחבי העולם, הכנסה אוניברסלית נוכחת יותר ויותר בדיון הציבורי. בשנת 2016 נערך בשוויץ משאל עם יוזמה עממית על יצירת הכנסה בסיסית, שהביא לדחיית צעד זה ברוב גדול (77% הצביעו נגד). מאז ינואר מתקיים ניסוי בפינלנד: 2,000 איש ייהנו במשך שנתיים מהכנסה של 560 יורו ללא תנאים. בצרפת גדל הסיקור התקשורתי של צעד זה במהלך הפריימריז של הימין והמרכז, ולאחר מכן במהלך הפריימריז של השמאל.

​

​

​

​

​

​

​

 

​

כלי לצמצום העוני, לא אי שוויון.

במשך יותר מעשר שנים, המשבר והעלייה באבטלה הביאו לעלייה בעוני בעולם.

​

נראה שהשגת הכנסה אוניברסלית היא פתרון פשוט לעוני. ב"קפיטליזם וחופש (1962)" זו המניע העיקרי של מילטון פרידמן, שמגן על המדד הזה בפרק המוקדש למאבק בעוני. ג'ון קנת גלבריית כתב גם ב"מסע בזמן כלכלי (1995)" כי "אין פתרון ברור יותר לעוני מאשר הכנסה". להכנסה אוניברסלית יש את הכשרון להגיב ישירות לעוני מבלי להתמודד עם הסיבות הרבות והמורכבות שלו, על ידי הגדלת הכנסותיהם של הצנועים ביותר.

 

עם זאת, נותר להגדיר רף רמת חיים מקובל (50% מ רמת חיים חציונית למשל), שתקבע את תנאי הבקשה (סכומים ומימון בפרט). לגבי הפחתת אי-השוויון, ההשפעות הפוטנציאליות של ההכנסה האוניברסלית נראות מוגבלות יותר, מכיוון שהיא כלי לחלוקה מחדש אך אינה פועלת על אי-השוויון בהכנסה הראשונית. ב"הון במאה ה-21", תומס פיקטי הראה שאי-השוויון בהכנסה בעבודה, מלבד אלו של השכבה העליונה הזעירה שהוא מכנה "מנהלי-העל" עם שאר האוכלוסייה, אכן היו פחותים מאי-השוויון בהקדשות ההון.

 

כדי לבלום את מגמת ריכוז ההון והכנסותיו, יהיה צורך לחזות בהכנסה אוניברסלית בסכום גבוה וממומנת על ידי הגדלת מיסוי ההון. לאור הניידות הגבוהה שלו ורמת המיסוי הגבוהה לעיתים על ההון במדינות מסוימות, מרחב התמרון מוגבל. צמצום אי השוויון הוא חלק משינויים כלכליים עמוקים יותר החורגים הרבה מעבר לנושאים של הכנסה אוניברסלית.

​