הכסף והבנקים
" אנשים לא חיכו להמצאת הכסף כדי לארגן את עצמם ולבנות את מה שהם צריכים. במציאות, כסף הוא המצאה שאמורה "לעזור" לחברה מורכבת עם אנשים רבים ולהתייעל ".
------------------------------
יצירה מוניטרית
Monetary Creation
המערכת המוניטרית הקיימת כיום מקשרת בין יחידת חשבון ואמצעי תשלום; אין קרע בין שתי הישויות הללו; כל פעולה פיננסית של מטבע המועבר בין סוחרים תואם למספר מסוים של יחידות בחשבון .
לא תמיד זה היה ככה. אנו יכולים אפילו לומר בוודאות שבמהלך אלף השנים שהפרידו בין שלטונו של קרל הגדול לבין המהפכה הצרפתית והאימפריה הראשונה, יחידת חשבון ואמצעי תשלום היו נפרדים. המחירים צוינו ביחידה נתונה; אך מספר סימני המטבע שהועברו בתשלום לא תמיד היה זהה למספר יחידות החשבון. אנו רשאים לתהות לגבי מקורות המצב הענייני הזה. הסיבה היא שכמה מטבעות הסתובבו זה לצד זה בתוך שטח אותה מדינה, מאז שבירת האימפריה הקרולינגית. קרל הגדול טבע את מטבע הכסף והכסוף האחרון שלו התואם ל -1 / 240 קילו כסף.
עם שחיקת הסמכות המרכזית החלו להסתובב סוגים שונים של כסף שכבר לא תואמו את השיעור המקורי של ה -1 / 240, כך שהייתה הפרדה בין משקל הלירה למטבע הלירה, וכך היווה המטבע הישן חלק קטן יותר ממשקל הלירה מהמטבע שהוטבע על ידי קרל הגדול, והלירה הפכה ליותר מעדה פשוטה הנוחה ליחידת חשבון. היתרון בשיטה כזו הייתה ש:
בכלכלה בה מספר מטבעות מסתובבים, לא היו יכולים להיות מחירים רבים כמו שיש מטבעות שונים ...
------------------------------
כיום;
כאשר אנו מדמיינים יצירת כסף, לעיתים קרובות אנו חושבים על בתי דפוס של הבנקים המרכזיים. עם זאת, מטבע הנקרא "שטרות או מזומן" מייצג רק חלק מוגבל מאוד של יצירת כסף. הבנק המרכזי מחזיק בשליטה ובכמות הכספיים במחזור הפיננסי. לעומת זו הבנקים המסחריים (בנקים מהדרג השני או בנקים לפיקדונות) הם שיוצרים את רוב הכסף בצורה של כסף "גרפי" (כסף ממוחשב מלאכותי). - ראה: תורת הרזרבות הכספיות כתמונת שבר.
אז איך נוצר כסף?
?How is money created
יצירת כסף מתרחשת בעיקר באמצעות הלוואות שבנקים נותנים לסוכנים הכלכליים (ליחידים, חברות או מדינות).
בניגוד למה שאפשר לחשוב, הלוואות הניתנות על ידי הבנקים אינן ממומנות על ידי חסכון של לקוחות אותם הבנקים. בעת מתן הלוואה, הבנק פשוט מאזנת את הסכום (במחשב, בצורה וירטואלית באותו הרגע) שהוא מלווה ללקוח שלו. (זהו משחק כתיבה ממוחשבת פשוטה, כאשר הבנק יוצר כסף "גרפי" משום מקום).
וכך זה נותן לבנקים יותר מרחב פעולה ומאפשר לאספקת הכסף, להסתגל לצרכי המשק. כאשר האשראי ניתן, אין יצירת כסף באותו רגע, אך ברגע שלקוח הבנק משתמש בכסף הזה עם גורמים כלכליים אחרים, הכסף החדש מתחיל לזרום בשוק, (בכלכלה): יש אפוא יצירה מוניטרית חדשה.
כאשר הלקוח יחזיר לבנק את אשראי ואת שיעורי הריבית, זה יוביל להִשְׁמִדת סכום הכסף שנלווה והוצאתו מהשוק. ואכן, אם הבנק מלווה 100 אלף דולר למר א', הבנק מזין בספרים שלו, את השורות החשבוניות הבאות:
1 - מצד אחד, הבנק הלווה 100,000 דולר למר א' (התחייבויות / הבטחה מצד הבנק)
2 - מצד שני, שמר א' חייב להחזיר לבנק 100,000 דולר (נכס של הבנק) + שיעורי ריבית, בשורה אחרת.
ההחזר מביא (הסכום שנלווה) למחיקתו, והתחייבויות הנכסים מהספרי החשבונות של הבנק בלבד, אך הריבית שנקבע " לא הושמד" ונשאר בספרים של הבנק - זהו הרווח הכספי האמתי של הבנק, שיצרה כסף משום מקום. במילים אחרות, היצע הכסף בשוק (בכלכלה) גדל כאשר סכום הזיכויים הכספיים שהוענק גדול מכמות הזיכויים שהוחזרו והוא פוחת כאשר סכום הזיכויים שהוענק נמוך מסכום הזיכויים שהוחזר.
אבל כדי להיות ברור, În-fine הכסף שנוצר מהלוואות פיננסיות נשאר בשוק ודה פאקטו מעלה את רמת הכסף
(לא דווקא במזומן - אם תזכרו שמדובר שיצירת כסף גרפי בלבד) במשק.
האם ניתן ליצור כסף ללא הגבלה?
?Is it possible to create unlimited money
לכל הבנקים יש "חשבון" בבנק המרכזי (המרכזי או הפדרלי), המתבטא באותו מטבע של המדינה (מה שמקל על המסחר בין הבנקים המקומיים).
הפקדתם של הבנקים בבנק המרכזי נקראות עתודות. על הבנקים להבטיח שהם מחזיקים מספיק כסף (נוזלי ואמיתי) בבנק המרכזי, כדי לענות על צרכי הנזילות של לקוחותיהם, כמו למשל' כדי לענות על הביקוש לכסף אמיתי כגון "שטרות או מזומן" מלקוחותיהם. מה שמגביל את יצירת הכסף על ידי הבנקים (בעיקרון, אך לא כך בפועל- ראה מהו משבר פיננסי ), וכדי להיות מסוגל להתמודד עם כל משבר פיננסי. (אם אפשר, אך גם כאן המציאות שונה בפועל...)
אם לבנק אין מספיק כסף מרכזי.
.If a bank does not have enough central money
באופן כללי הבנק לפיקדונות יכול ללוות מהבנק המרכזי, כנגד ריבית - פריים. (זהו ריבית שרק הבנק המרכזי קובע).
הבנק יכול גם כן, לממן את עצמו גם בשוק הבין בנקאי, כלומר ללוות מבנקים אחרים בתמורה תשלום ריבית (גבוהה יותר).
בשני המקרים, ההלוואות כרוכות בעלויות (ריבית פריים או הריבית של השוק הבין-בנקאי) ובעקבות כך, הבנקים חייבים לשים לב על יתרות שיש להם בחשבונות שלהם בבנק המרכזי. (ראו טריק הקסמים של בנק לפיקדונות ).
דרך נוספת לבנק ליצור כסף "גרפי"
Another way for a bank to create graphic currency
עסקאות בהן בנקים קונים מטבעה החוץ כנגד כסף מקומי מלקוחותיהם, יוצר גם כן מטבע "גרפי". (אך כאן, ולהבדיל מהלוואות, הכסף אינו נמחק מספרי הבנק).
------------------------------
תיאוריות העיקריות
The main theories
אתם ראשיים לאמין שכלכלנים הם מומחים בנושא הכספים ושהם שולטים בכל הנושא ובתוצאות, ולמרות זאת הם לא. למרות שכולם מאמנים כי הכסף מאוחסן בחשבונות שוטפים ובתכניות חיסכון, במוסדות פיננסיים הנקראים בנקים לפיקדונות או בנקים מסחריים, ישנן שלוש תיאוריות עיקריות לגבי אופן התפקוד של המערכת הבנקאית ויצירת כסף המסביר ומלמד את המציאות של המערכת המוניטרית טוב יותר.
זה אולי נשמע לכם גס, אבל זו מציאות. כלכלנים מתכננים תכוניות לצנרת כלכלית, אנו מדברים על מודלים, והם תוהים כיצד עובדים יחד השחקנים השונים. מכיוון שהבנקים ממלאים תפקיד מרכזי, מוכחים קודם כל להבין כיצד הם פועלים על מנת שנוכל לשלב כראוי את אותם שחקנים בתוכנית.
עם זאת, במקרה הספציפי הזה, במקום ללכלך את הידיים, וללכת לקבל מידע במקום ולהבין כיצד בנק לפיקדונות באמת עובד, כלכלנים נוטים להישאר מול הדף נייר שלהם וממציאים תיאוריות משלהם. מכאן קיומן של שלוש תיאוריות.
שלוש התיאוריות העיקריות של יצירת כסף;
1 - תורת המתווכים (תיאוריה של כספים הניתנים להלוואות).
2 - תורת הרזרבות החלקיות (תיאוריה של יצירה מוניטרית אקסוגנית).
3 - התיאוריה של יצירת כסף באמצעות אשראי (או התיאוריה של יצירת כסף אנדוגני).
תורת המתווכים
The theory of intermediaries
אם נניח שההוצאות מניבות את ההכנסה וההכנסה מביאה את ההוצאה, התרשים של המשק עשוי להיראות כך:
A - הכנסה מאפשרת הוצאה.
B - ההכנסה מאפשרת גם פיקדונות בנקאיים, התואמים לחיסכון.
C - חלק מהחיסכון משמש גורמים כלכליים באמצעות כרטיס האשראי שלהם.
D - חלק אחר מהחיסכון יכול לשמש מתווכים פיננסיים המורכבים מבנק לפיקדונות עצמו וקרנות השקעה. לראשונים יש גישה ישירה לחסכונות שלקוחותיהם אינם משתמשים בהם.(בלי לבקש אישור מבעלי ההון...כמובן - ראו את "בנקים חשופים לסיכון" ).
E - מתווכים פיננסיים כמו בנקים לפיקדונות וקרנות השקעה משקיעים את כספי החסכונות. וגורמים כלכליים אחרים מגישים בקשות למתווכים אלה כדי שיממנו את הפרויקטים שלהם (הוצאותיהם).
הבעיה בתיאוריה הפשטנית מאוד הזו בתפקידה של המערכת הבנקאית, היא שאיננה יכולה להסביר את המשברים הפיננסיים שפגעו באופן קבוע בכלכלה העולמית, כמו החשובים שבהם כגון השפל הגדול של שנות השלושים והמיתון הגדול של סוף שנות האלפיים, כלומר משבר הסאב-פריים בשנת 2008.
תיאוריה פשטנית למדי.
על פי גרף זה, מה תפקידה של המערכת הבנקאית אשר יחד עם קרנות ההשקעה משתתפות במה שאנו מכנים 'המערכת הפיננסית' ? המשימה שלה כפולה:
מצד אחד, לגבות מיסים מסוכנים כלכליים, ומצד שני, להלוות כספיים לגורמים כלכליים כדי שיוכלו לבצע את הפרויקטים שלהם. סוכנים כלכליים מפקידים את כספי החיסכון שלהם בבנקים לפיקדונות, שאותם הם מעבירים כהלוואות, לגורמים כלכליים אחרים, כגון קרנות השקעה למשל, ולבנקים אחרים.
תורת הרזרבות הכספיות כתמונת שבר
The theory of financial reserves as a fraction image
לבנקים מרכזיים כמו הפדרל ריזרב בארצות הברית או הבנק המרכזי האירופי, יש מה שמכונה "בית דפוס להדפסת שטרות".
אך הכסף הוא פיזי בחלקו, בנקים מרכזיים יכולים להדפיס שטרות, אך מעל הכל הכספים ממוחשבים בעיקר, למשל בגוש האירו 85% מהכספים, הם לא פחות ויותר סדרת ושורות קודים במחשבים ולא כסף של ממש.
מצד שני, לא רק שהבנקים המרכזיים לא יוצרים את כל הכסף, הם גם לא מקבלים את ההוראות שלהם מהממשלות.
למעשה, רוב הבנקים המרכזיים אינם תלויים כיום (פחות או יותר) בכוחן (או קבלת החלטות) של ממשלות.
לדוגמא, הבנקים המרכזיים של יפן, בריטניה או ארצות הברית חייבים לתת דין וחשבון לממשלתם, אך הם נותרים למעשה חופשיים במידה רבה מאוד בהחלטותיהם הפיננסיות.
דוגמא היוצאת דופן והבולטת היא זו של הבנק- BCE (הבנק המרכזי האירופי), שהוא הבנק המרכזי העצמאי ביותר מהכוח הפוליטי בעולם - ב-95%, שאינו מדווח לאף אחד.
(מצב מאוד מסוכן ולא מומלץ בכלל, שעלול לסכן את האירו בעתיד, במקרה של החלטות שגויות, גרועות ובלתי הפיכות).
אם כך, אז למה בנקים מרכזיים הם עצמאיים?
?If so, then why are central banks independent
אתם מוכרחים (וחובה) להבין דבר אחד; ערך של מטבע של מדינה, מושפע ונובע מהאמון בלבד שהשחקנים בבורסה נותנים לו, ולא קשור למחירים בשוק. המחירים בשוק לעומת זה, מושפעים מהיצע וביקוש בלבד.
** כאשר ביקוש הדירות גובה על היצע בשוק, מחירי הדירות עולים באופן משמעותי, ולא בגלל שבערב קודם לכן, הממשלה הזרימה לשוק כספים. אם המצב היה ההפך, כלומר יותר היצע (דירות) מאשר ביקוש, המחירים היו יורדים בין אם הממשלה הייתה מזרימה כספים או לא ! ולא, האינפלציה איננה מושפעת מהזרמת כמות כספים בשוק (וליתר דיוק, באופן מאוד מינורית - ולא כפקטור משפיע רציני) אלא רק ממחירים בשוק. לעומת זאת, ההפך יכול לקרות, עליית מחירים יכולה להשפיע על האימון שנותנים (או לא) השחקנים בבורסה, למטבע כזה או אחר.(ראה גרפי)
מחזור כספים באירו
רמת האינפלציה - ל-10 שנים (מגמת ירידה)
------------------------------
בנקים חשופים לסיכון
Banks exposed to risk
לפני שנמשיך, בואו נראה לאילו סיכונים הבנקים נחשפים בדרך כלל:
במהלך פעילותם, הבנקים חשופים למגוון רחב של סיכונים. באופן כללי, סיכונים בנקאיים מתחלקים לארבע קטגוריות: 1- סיכונים פיננסיים, 2- סיכונים תפעוליים, 3- סיכונים תפעוליים 4- וסיכונים מקריים.
סיכונים פיננסיים מחולקים לשני סוגים של סיכונים. סיכונים טהורים - סיכוני נזילות, אשראי וחדלות פירעון - יכולים להוביל להפסדים עבור בנק, כאשר הוא אינו מנוהל היטב.
סיכונים ספקולטיביים, המבוססים על ארביטראז 'פיננסי, יכולים לייצר רווח כאשר הארביטראז' טוב או הפסד כשהוא גרוע. הסוגים העיקריים של סיכונים ספקולטיביים הם סיכוני ריבית ו/או סיכוני מטבע.
סיכונים פיננסיים כפופים גם לתופעות מורכבות של תלות הדדית שיכולות להגדיל משמעותית את פרופיל הסיכון הכללי של הבנק.
כך, למשל, בנק העוסק בעסקאות במטבע חוץ חשוף בדרך כלל לסיכון מטבע, אך אם הוא מחזיק בפוזיציות פתוחות או אם התחזיות שלו מכילות פיגור, הוא גם יהיה חשוף לסיכון נוסף. נזילות וריבית. סיכונים תפעוליים קשורים לארגון ולתפקוד כללי של המערכות הפנימיות של הבנק, למשל הם קשורים ל- מחשוב וטכנולוגיות אחרות, הלימות הנהלים הבנקאיים, הנהלים והצעדים שננקטו כנגד ניהול כושל והונאות.
הסיכונים התפעוליים נוגעים לסביבה העסקית של הבנק, לרבות נושאים מקרו-כלכליים, גורמים משפטיים ורגולטוריים, וכמובן למערכת התשתיות והתשלומים הכוללת במגזר הפיננסי. סיכונים מקריים כוללים כל מיני סיכונים אקסוגניים אשר כאשר הם מתממשים עלולים לפגוע בפעילות הבנק או במצבו הכספי ובהלימות הכספים שלו.
------------------------------
"בנקים יוצרים כסף In fine כשהם מלווים אותו, ו-De facto יכולים להגדיל באופן דרמטי את המחזורים הפיננסיים,
ad Vitam aeternam אם הם לא נתקלים במשבר פיננסי בדרך".
Jerome Dunajewski
------------------------------
הבטחות ההפרשה: טריק הקסמים של בנק הפיקדונות
The magic trick of the deposit bank
האם ידעתם שסכום הכסף שנמצא רשום בחשבון העו"ש בבנק שלכם, איננו הכסף שהפקדתם כפי שאתם חושבים ? זו למעשה הבטחה בלבד מצד הבנק, להעמיד את הכסף (הסכום) לרשותכם.
חשוב ללמוד ולדעת: שכשאתם מפקידים 100 דולר לחשבון העו"ש בבנק שלכם, אתם לא נותנים לבנק שלכם 100 דולר, אתם משאילים לבנק את הכסף בלבד. בתמורה, הבנק ירשום בחשבון העו"ש שלכם (כסף גרפי), שהוא חייב לכם 100 דולר, והוא מתחייב להחזיר לכם אותם אם תבקשו זאת. מצד שני,